Le texte Le vocabulaire Les révisions
Baba Metsi'a
Daf 70b
מַתְנִי' אֵין מְקַבְּלִין צֹאן בַּרְזֶל מִיִּשְׂרָאֵל – מִפְּנֵי שֶׁהוּא רִבִּית. אֲבָל מְקַבְּלִין צֹאן בַּרְזֶל מִן הַגּוֹיִם,
Traduction
MISHNA: One may not accept from a Jew sheep to raise or other items to care for as a guaranteed investment, in which the terms of the transaction dictate that the one accepting the item takes upon himself complete responsibility to repay its value in the event of depreciation or loss, but receives only part of the profit. This is because it is a loan, as the principal is fixed and always returned to the owner, and any additional sum the owner receives is interest. But one may accept a guaranteed investment from gentiles, as there is no prohibition of interest in transactions with them.
Rachi non traduit
מתני' אין מקבלין צאן ברזל. כל אחריות הנכסים על המקבל ושם אותם עליו במעות וכל זמן שאין נותן לו מעותיו חולקין השכר ואע''ג דמשנה יתירא היא דהא תנא ליה (לעיל בבא מציעא דף סח.) אין מושיבין חנווני למחצית שכר משום דמקבל עליו פלגא בהפסד וכל שכן הכא דקיבל כל האחריות עליו נקט ליה משום סיפא אבל מקבלין צאן ברזל מן העכו''ם:
Tossefoth non traduit
אין מקבלין צאן ברזל מישראל מפני שהוא רבית. פי' בקונטרס כל האחריות נכסים על המקבל ושם אותם במעות עליו וכל זמן שאין נותן לו מעותיו חולקים השכר ואע''ג דמשנה יתירא היא דהא תנא ליה (לעיל בבא מציעא דף סח.) אין מושיבין חנווני למחצית שכר משום דמקבל עליה פלגא דהפסד וכל שכן הכא דמקבל עליה כל אחריות נקט ליה משום סיפא אבל מקבלין צאן ברזל מן העכו''ם ולפירושו לא הוי רבית זו אלא מדרבנן שהוא קרוב לשכר ורחוק להפסד וקשה דמאי פריך בגמרא ממתניתין דהכא אמתני' דבכורות (דף טז. ושם:

ד''ה אין) הא ע''כ ס''ל למקשה דמתניתין דבכורות בדלא קביל עליה נכרי אונסא וזולא מדפריך רבא אשינויא דאביי אי דקביל עליה אונסא וזולא צאן ברזל קרית ליה ואם כן על כרחך הויא רבית דרבנן ואפ''ה הוה אתי ליה שפיר הא דפטירי מן הבכורה משום כיון דלא נקיט מריה זוזי ברשותיה קיימי כדאמר בהדיא האי טעמא בפ''ב דבכורות (שם) מקמי דרמינן עלה ממתני' דהכא וא''כ מאי קשיא ליה ממתניתין דהכא ועוד דפריך בגמרא ולפלוג וליתני בדידיה אבל קיבל עליה אונסא וזולא מקבלין הא עיקר מתניתין לא אתא אלא לאשמועי' דמן עכו''ם מקבלין כדפירש בקונטרס אבל בישראל דקביל עליה נותן אונסא וזולא דמקבלין לא אצטריך כלל דהא מרישא שמעינן לה אבל מקבלין עגלים וסייחים וכו' ונראה כמו שפי' רבינו תם דמתני' דהכא איירי ברבית דאורייתא שפסק דמים על הצאן וגם פסק דמי השבח וקבל עליו לתת בכל שנה דבר קצוב בין יהיה שם שבח בין לא יהיה והיינו רבית קצוצה ותנא ההיא דחנווני שהוא רבית דרבנן והכא קמ''ל דהאי רבית דאורייתא הוא כדקתני מפני שהוא רבית כלומר רבית דאורייתא ואע''ג דקתני לעיל (בבא מציעא דף סד:) לא ישכור הימנו בפחות מפני שהוא רבית והיינו רבית דרבנן לפר''ת שעושה נכייתא דבית כנכייתא דשדה התם אצטריך לאשמועינן דהוי רבית דרבנן דלא הוי כמו שאר משכנתא בנכייתא דשריא אבל האי מפני שהוא רבית דהכא אי לאו דאורייתא קאמר מאי קמ''ל וכפר''ת משמע בירושלמי דקאמר איזהו צאן ברזל היה לו ק' צאן ואמר ליה הרי עשויות לך בק' דינרים של זהב ולדות וחלב וגיזות שלך ואם מתו אתה חייב באחריותן ואתה מעלה לי שכר סלע מכל אחת ואחת משלך באחרונה אסור משמע בהדיא ששם עליו הקרן והשבח והשתא א''ש דאי לאו מתני' דהכא לא הוי קשה לן מתני' דבכורות אמאי פטורין דשפיר חשיבי ברשות הנכרי כיון דאי לא יהיב ליה זוזי תפיס לבהמה ואי לא משכח לבהמה תפיס לולד אע''פ שנותן לו מהם קצבה בכל שנה ולהכי לא נפקי ולדות אכתי מרשות נכרי כי יש לו בהן עדיין קצת קנין אבל משום דחשיב ליה במתני' דהכא רבית דאורייתא פריך שפיר דא''כ יצא מרשות בעלים לגמרי כשאר מלוה ורבא מסיק דהאי דפטור מן הבכורה לאו משום דקיימא ברשותא דמרה אלא משום דחשיב יד נכרי באמצע כדמפרש ואזיל ובכל דהוא יד נכרי באמצע פטור דלא קרינא ביה כל מקנך תזכר (שמות ל''ד:י''ט) דמשמע שתהא מכל וכל רשות ישראל שלא תהא יד נכרי באמצע כלל ופריך נמי שפיר לפלוג וליתני בדידיה אע''ג שכבר שמעינן לה מרישא כמו כן מקבלין צאן ברזל מן העכו''ם אינו חידוש וטפי אית לן לאיפלוגי בדידיה:
וְלֹוִין מֵהֶן וּמַלְוִין אוֹתָן בְּרִבִּית. וְכֵן בְּגֵר תּוֹשָׁב. מַלְוֶה יִשְׂרָאֵל מְעוֹתָיו שֶׁל נָכְרִי – מִדַּעַת הַנָּכְרִי, אֲבָל לֹא מִדַּעַת יִשְׂרָאֵל.
Traduction
And one may borrow money from them and one may lend money to them with interest. And similarly, with regard to a gentile who resides in Eretz Yisrael and observes the seven Noahide mitzvot [ger toshav], one may borrow money from him with interest and lend money to him with interest, since he is not a Jew. Also, a Jew may serve as a middleman and lend a gentile’s money to another Jew with the knowledge of the gentile, but not with the knowledge of a Jew, i.e., the middleman himself, as the Gemara will explain.
Rachi non traduit
מדעת העכו''ם. מפרש בגמרא:
גְּמָ' לְמֵימְרָא דְּבִרְשׁוּתָא דִּמְקַבֵּל קָיְימָא? וּרְמִינְהוּ: הַמְקַבֵּל צֹאן בַּרְזֶל מִן הַגּוֹיִם – וְלָדוֹת פְּטוּרִין מִן הַבְּכוֹרָה!
Traduction
GEMARA: With regard to the ruling that a guaranteed investment is considered a loan with interest, the Gemara asks: Is this to say that the guaranteed investment stands in the possession of the recipient, i.e., the recipient is viewed as its owner? And the Gemara raises a contradiction from a mishna (Bekhorot 16a): In the case of one who accepts from gentiles an animal as a guaranteed investment, the offspring are exempt from the halakhot of a firstborn. This exemption apparently proves that the sheep still legally belong to the gentile owner.
Rachi non traduit
גמ' למימרא דסתם צאן ברזל ברשותא דמקבל קיימא. ובאחריותו מדקתני שהוא רבית:
ולדות פטורין מן הבכורה. לא מיבעיא אמהות דפטורות מן הבכורה שאם ילדה בכור אינו קדוש שהרי הן עצמן של נכרי והתורה אמרה בישראל ולא באחרים אלא אפילו ולדות שחציים של ישראל אותן המגיעין לחלק ישראל פטורין מן הבכורה כשיתעברו וילדו אלמא ברשותא דנותן קיימי דאי באחריות דמקבל קיימי אמאי פטורין:
אָמַר אַבָּיֵי, לָא קַשְׁיָא: הָא דִּמְקַבֵּל עֲלֵיהּ אוּנְסָא וְזוֹלָא, הָא דְּלָא קַבֵּיל עֲלֵיהּ אוּנְסָא וְזוֹלָא.
Traduction
Abaye said: This is not difficult. That case, referring to the mishna in Bekhorot, is where the gentile owner of the sheep accepts upon himself the responsibility for losses due to an accident or depreciation in the market value, and that is why the sheep are considered to still belong to him. And this case, referring to the mishna here, is where the owner did not accept upon himself responsibility for losses due to an accident or depreciation. Therefore, the guaranteed investment stands in the possession of the recipient.
Rachi non traduit
הא דקביל עליה נכרי אונסא וזולא. מתניתין דבכורות כגון דקיבל עליה אונסא וזולא ומתני' דהכא דלא קביל עליה אונסא וזולא:
אֲמַר לֵיהּ רָבָא: אִי דְּקַבֵּיל עֲלֵיהּ מָרַהּ אוּנְסָא וְזוֹלָא – צֹאן בַּרְזֶל קָרֵית לֵיהּ?
Traduction
Rava said to Abaye: If the owner accepted upon himself responsibility for losses due to an accident or depreciation, can you call it a guaranteed investment? This case is not a guaranteed investment, as the owner is not guaranteed to receive what he had given, but rather it is a type of joint business venture that is permitted between two Jews.
Rachi non traduit
אי דקביל עליה נכרי אונסא וזולא צאן ברזל קרית ליה. הלא הם פוחתים אצלו:
וְעוֹד אַדְּתָנֵי סֵיפָא: אֲבָל מְקַבְּלִין צֹאן בַּרְזֶל מִן הַגּוֹיִם לִיפְלוֹג בְּדִידֵיהּ: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – דְּלָא קַבֵּיל עֲלֵיהּ אוּנְסָא וְזוֹלָא, אֲבָל קַבֵּיל מָרַהּ אוּנְסָא וְזוֹלָא – שַׁפִּיר דָּמֵי!
Traduction
Rava continues: And furthermore, even if one will grant that this arrangement can be called a guaranteed investment, there is another difficulty. Instead of the tanna teaching in the latter clause of the mishna: But one may accept a guaranteed investment from gentiles, let the tanna distinguish within the case itself, that of accepting a guaranteed investment from a Jew. He should have taught: In what case is this statement, i.e., that one may not accept from a Jew sheep to raise or other items to care for as a guaranteed investment, said? It is said in a case when the owner did not accept upon himself responsibility for losses due to an accident or depreciation, but if the owner accepted upon himself responsibility for losses due to an accident or depreciation, one may well enter into such an arrangement.
Rachi non traduit
ועוד. אי איתא דהיכא דקביל עליה אונסא וזולא קרית ליה צאן ברזל:
אדתני סיפא. דמתני' אבל מקבלין צאן ברזל מן העכו''ם:
לפלוג וליתני בדידיה. בישראל:
אֶלָּא אָמַר רָבָא: אִידֵּי וְאִידֵּי דְּלָא קַבֵּיל עֲלֵיהּ מָרַהּ אוּנְסָא וְזוֹלָא, וְגַבֵּי בְּכוֹרוֹת הַיְינוּ טַעַם דִּוְלָדוֹת פְּטוּרִין מִן הַבְּכוֹרָה: כֵּיוָן דְּאִי לָא יָהֵיב זוּזֵי, אָתֵי גּוֹי תָּפֵיס לַהּ לִבְהֵמָה. וְאִי לָא מַשְׁכַּח לַהּ לִבְהֵמָה, תָּפֵיס לְהוּ לִוְלָדוֹת, וְהָוֵי לַיהּ יַד גּוֹי בָּאֶמְצַע.
Traduction
Rather, Rava rejected this explanation and said: Both this case in the mishna here and that case with regard to the firstborn animal are discussing a situation where the owner did not accept upon himself responsibility for losses due to an accident or depreciation. And with regard to the firstborn, this is the reason that the offspring are exempt from the halakhot of a firstborn: Since, if for some reason the recipient does not give the money due to the gentile, the gentile will come and seize the animal, and if he does not find the animal he will seize the offspring; this means that the hand of a gentile is in the middle, i.e., the gentile has some degree of ownership of the bodies of the offspring.
Rachi non traduit
אידי ואידי דלא קביל עליה. בעל הבהמות אונסא וזולא וברשותא דמקבל קיימי:
וגבי בכור היינו טעמא דפטורין מן הבכורה. כיון דאי אתי נכרי תבע זוזי כמו ששמאן עליו ולא יהיב ליה תפיס לה לבהמה הראשונה שהיתה שלו ואי לא משכח בהמה תפיס לולדות המגיעין לחלקו של ישראל:
הוה ליה יד נכרי באמצע. יש לו כח בולדות הלכך אף הן פטורין מן הבכורה:
Tossefoth non traduit
ואי לא משכח לבהמה תפיס לולד הוה ליה יד נכרי באמצע. וא''ת מ''ש מבהמת ארנונא דחייבת בבכורה ללישנא קמא דרבא בפ''ק דפסחים (דף ו. ושם ד''ה התם) היכא דמצי ישראל לסלוקיה בזוזי וה''נ אי יהיב ליה זוזי לא תפיס לא לבהמה ולא לולדות וי''ל דהתם עיקר הבהמה של ישראל מתחילה אלא דמשועבדת לארנונא וכיון דמצי לסלוקי בזוזי לא יצאת מרשות ישראל ולא חשיב יד נכרי באמצע אבל הכא דמתחילה הבהמה של נכרי כל זמן שיש לו לנכרי כח זה דאי לא יהיב זוזי תפיס לבהמה לא יצאת מרשות הנכרי ומקרי יד נכרי באמצע דלא נסתלק לגמרי:

וְכָל יָד גּוֹי בָּאֶמְצַע – פָּטוּר מִן הַבְּכוֹרָה.
Traduction
And there is a halakha: In every case where the hand of a gentile is in the middle, the animal is exempt from the halakhot of a firstborn. By contrast, in the case of the mishna concerning the halakhot of interest, the animal is entirely in the possession of the recipient.
''מַרְבֶּה הוֹנוֹ בְּנֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית לְחוֹנֵן דַּלִּים יִקְבְּצֶנּוּ''. מַאי לְחוֹנֵן דַּלִּים? אָמַר רַב: כְּגוֹן שַׁבּוּר מַלְכָּא.
Traduction
§ Apropos the discussion concerning the halakhot of interest, the Gemara cites several aggadic statements on the subject. The verse states: ''He who augments his substance by interest [beneshekh] and increase [vetarbit] gathers it for him who has pity on the poor'' (Proverbs 28:8). The Gemara asks: What is the meaning of the phrase ''him who has pity on the poor''? How does this money ultimately reach someone who has pity on the poor? Rav said: This is referring to one such as King Shapur, for ultimately the money will reach the king, who provides for the poor from the possessions of the one who lends with interest.
Rachi non traduit
שבור מלכא. מלך פרס היה ונוטל ממון מישראל וחונן בהם דלים נכרים שהם דלים מן המצות:
אָמַר רַב נַחְמָן, אָמַר לִי הוּנָא: לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא דַּאֲפִילּוּ רִבִּית דְּגוֹי. אֵיתִיבֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן: ''לַנָּכְרִי תַשִּׁיךְ'', מַאי תַשִּׁיךְ – לָאו תִּשּׁוֹךְ? לָא, תַּשִּׁיךְ.
Traduction
Rav Naḥman said: Rav Huna said to me that this verse is necessary only to state that even interest that a Jew took from a gentile will ultimately reach the government treasury, and the one who took it will not be successful. Rava raised an objection to the statement of Rav Naḥman: The verse states: ''Unto a gentile tashikh'' (Deuteronomy 23:21), which indicates that it is permitted for a Jew to take interest from a gentile, as what is the meaning of ''tashikh''? Doesn’t it mean the same as tishokh, take interest, thereby teaching that one may take interest from a gentile? The Gemara refutes this claim: No, it means to pay interest, meaning that you must pay him interest.
Rachi non traduit
אפי' רבית דעובד כוכבים. שישראל נוטל מן העובד כוכבים יורד לטימיון:
מאי לאו תשוך. שמותר אתה ליקח הימנו נשך:
לא תשיך. דוקא קאמר אתה תן לו רבית:
Tossefoth non traduit
תשיך לא סגי דלאו הכי. אבל אי תשוך ניחא דלא סגי דלא תשוך דאסור להלוות לו בחנם כדאמר קרא (דברים ז':
ב') לא תחנם ועוד שאמר הכתוב להלוות להם ברבית וא''ת ומאי פריך מהאי קרא הא לא אסור אלא מדרבנן גזירה שמא ילמוד ממעשיו כדאמרינן בסמוך וי''ל דהכי פריך מהאי קרא כיון דאמר רחמנא לנכרי תשיך לא היה להם לחכמים לאסור והא דדריש ליה מקרא דשלמה אע''ג דלא אסור אלא משום גזירה אפשר דשלמה גזר אי נמי שלמה דיבר ברבית דאורייתא ורבנן הוא דאסמכוה מילתייהו אקרא דידיה ומה שנהגו עתה להלוות לנכרים אור''ת משום דבשל סופרים הלך אחר המיקל וקי''ל כאידך לישנא דמתני הא דרב הונא אברייתא דרב יוסף ולא אסרו מעולם רב נחמן ורב הונא רבית דנכרי ואפי' ללישנא קמא יש להתיר לפי שיש עלינו מס מלך ושרים והכל הוי כדי חיינו ועוד שאנו שרויין בין האומות ואי אפשר לנו להשתכר בשום דבר אם לא נישא וניתן עמהם הלכך אין לאסור רבית שמא ילמוד ממעשיו יותר משאר משא ומתן וא''ת כיון דרבית עכו''ם שרי לאידך לישנא למה לא חיה אותו שהלוה בריבית במתים שהחיה יחזקאל בבקעת דורא כדאמר בתרגום [ירושלמי] של והוה כד שלח פרעה וי''ל דשמא בני נח היו מוזהרין על הרבית כמו שהוזהרו על הגזל ואע''ג דרבית לא אתי מגזל (לעיל בבא מציעא סא.) מ''מ כי היכי דדרשינן בפרק ד' מיתות (סנהדרין דף נו:) דבני נח מוזהרין על הגזל מכל עץ הגן ולא גזל ה''ה לרבית ואונאה ואם תאמר ואם כן מאי פריך תשיך לא סגי דלא תשיך דלמא אתי למימר אע''ג דהוזהרו על הרבית זה מזה שרי ליה לעכו''ם להלוות לישראל ברבית דאם היה אסור א''כ היה עובר ישראל משום לפני עור וי''ל דמלא תשיך לאחיך נפקא הא לנכרי שרי ועי''ל דבני נח לא הוזהרו מן הרבית וההוא גברא דלא קם בבקעת דורא זה לא היה עונש שלא היה שעת תחיית כל המתים ולא נענש זה יותר משאר מתים שלא חיו באותה שעה אלא חביריו זכו בשביל שנזהרו מן הרבית אע''פ שלא נצטוו כמו שקיימו אבותינו את התורה אע''פ שלא ניתן להם:
לָא סַגִּי דְּלָאו הָכִי? לְאַפּוֹקֵי אָחִיךָ דְּלָא.
Traduction
The Gemara asks: Is it not sufficient without this? In other words, can the verse actually require Jews to borrow money from a gentile and to pay him interest? This cannot be. The Gemara answers: It does not mean that borrowing money with interest is a mitzva; rather, the verse mentions paying interest to a gentile in order to exclude your brother, to teach that although one may pay interest to a gentile, one may not pay interest to a Jew.
Rachi non traduit
לא סגיא דלאו הכי. וכי בא הכתוב לצוות עלינו ליתן רבית לנכרי דאילו להתיר קאמר פשיטא מהיכי תיתי ליה למיסרי:
אָחִיךָ בְּהֶדְיָא כְּתִב בֵּיהּ: ''וּלְאָחִיךְ לֹא תַשִּׁיךְ''! לַעֲבוֹר עָלָיו בַּעֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה.
Traduction
The Gemara challenges this explanation of the verse: The prohibition against paying interest to your brother is written explicitly in the continuation of that same verse in Deuteronomy: ''Unto your brother you shall not lend with interest.'' Consequently, there is no need to learn this halakha from an inference. The Gemara responds: It is necessary in order to teach that if one pays interest to a Jew he violates both the positive mitzva to pay interest to a gentile but not to a Jew, and the prohibition against paying interest to a Jew.
אֵיתִיבֵיהּ: לֹוִין מֵהֶן וּמַלְוִין אוֹתָם בְּרִבִּית, וְכֵן בְּגֵר תּוֹשָׁב! אָמַר רַב חִיָּיא בְּרֵיהּ דְּרַב הוּנָא: לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא
Traduction
Rava raised an objection to the statement of Rav Naḥman based on another difficulty in the mishna, which teaches: One may borrow money from them and one may lend money to them with interest. And similarly, with regard to a ger toshav, one may borrow money from him and lend money to him with interest, since he is not a Jew. The mishna indicates that a Jew may lend money with interest to a gentile ab initio. Rav Ḥiyya, son of Rav Huna, said: This ruling of the mishna is necessary only
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source